גורדו נ' שמגד - מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה בגין נזק שנגרם לרכב התובע במהלך תאונה בין רכבו לרכב המבוטח על ידי הנתבעת (להלן: "הרכב הפוגע"). לטענת התובע, עת נהג ברכבו ועבר ממסלול שמאלי למסלול ימני, כשזה פנוי, התנגש בו הרכב הפוגע בצידו הימני האחורי של רכבו.

2. הנתבעת טוענת לאחריות התובע לארוע, באשר זה סטה בפתאומיות למסלול בו נסע הרכב הפוגע ופגע בו במעשה זה.

3. התובע העיד בפני כי המסלול אליו פנה היה פנוי עת ביצע את הפניה. עוד ציין כי שלושה רבעים מרכבו היה בתוך המסלול עת חש בפגיעה בחלקו האחורי של הרכב. לדבריו ראה את הרכב הפוגע בטרם נכנס למסלולו, השתמש באיתות, הרכב הפוגע האט ובכל זאת התנגש בו.

4. לשם הוכחת טענותיה, זימנה הנתבעת שני עדי תביעה: את נהגת הרכב הפוגע, הוא רכב לימוד נהיגה, וכן את מורה הנהיגה אשר ליווה אותה במהלך הארוע. שני עדים אלה טענו בפני כי התובע "חתך" למסלול בו נסע רכבם, זאת מבלי לאותת. הנהגת, גב' ישעיהו, טענה כי התובע פגע בה ואילו מורה הנהיגה, מר ניצ'קו, טען כי רכבו הוא שפגע ברכב התובע בגלל שזה "חתך" אותו.

5. עיון בצילומים של מיקום הפגיעות בכלי הרכב, מאשר את העובדה כי הפגיעה היתה בחלק הקדמי השמאלי של הרכב הפוגע לעומת פגיעה בכנף הימנית האחורית , מאחורי הגלגל הימני האחורי, של רכב התובע.

6. צילומים אלה מאששים את גירסת התובע לפיה רכבו כבר היה רובו ככולו בתוך מסלול הנסיעה של הרכב הפוגע עת התרחשה התאונה. עובדה זו מאשרת את גרסת התובע לפיה נכנס למסלול עת היה מרווח אליו יכול היה להשתלב. על הרכב הפוגע חלה חובת זהירות במהלך נסיעתו, לרבות ערנות להשתלבות של כלי רכב אחרים במסלולו. לפיכך אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה האחריות לארוע התאונה רובצת במלואה על התובע.

7. יחד עם האמור לעיל, העובדה שמדובר היה בנסיעה איטית ביותר, כך לגרסת התובע, בשילוב עם מיקום הפגיעה בצידו האחורי של רכב התובע ולא בחלקו האחורי, מצביעים על בעייתיות באופן השתלבות התובע אשר לא הספיק להשתלב לחלוטין במסלול. יתרה מכך: בנוסף לנסיעה במהירות של כ- 40 קמ"ש, התובע ציין אף שהרכב הפוגע האט, כך שהפגיעה ככל הנראה ארעה בשל סטיה פתאומית. לפיכך, אני מקבל את גרסת עדי הנתבעת לפיהם התובע השתלב במסלול בצורה לא זהירה. אינני קובע ממצאים באשר לעובדה האם אותת התובע בטרם הסטיה או שמא לאו. די בכך שאני קובע כי מדובר בהשתלבות מפתיעה ופתאומית.

8. לאור האמור לעיל אני קובע כי הנוסעים ברכב הפוגע אחראים לנזק שנגרם במקרה התאונה הנדון, ואולם אני קובע מידה של אשם תורם מצד התובע בסך 20% מגובה הנזק שנגרם לו.

9. גובה הנזק שנוי במחלוקת: התובע טרם תיקן את רכבו, וכל הערכתו את הנזק הנגרם לו מבוססת על חוות דעת שמאי. יצוין כי אף לשמאי טרם שילם. גם לגבי הפסד ימי עבודה מדובר בהערכה בלבד. מצד שני, הנתבעת לא צרפה כל חוות דעת סותרת לזו שהמציא התובע, ולפיכך אני מקבל את הערכת השמאי במלואה וכן את שווי עריכת חוות דעת זו. באשר להפסד ימי "עמידה" (כפי שביקש התובע), אני קובע סך של 600 ₪.

לפיכך אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,658 ₪ בצרוף הוצאות משפט בסך 350 ₪, ובסך הכל 5,008 ₪ תוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ' באב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: